לברוח מהכלא הארכיטקטוני 291 יש להבין את כל התכנון העירוני כלא יותר משדה פרסומי – תעמולתי של חברה, כלומר כארגון ההשתתפות במשהו שאי – אפשר להשתתף בו . 3 . הת נ ועה , ה ש ל ב הע י ל א י ש ל הת כ נו ן האו ר בנ י התנועה היא ארגון בידודם של הכול . לכן היא מהווה את הבעיה העיקרית של הערים המודרניות . היא היפוכו של המפגש, היא שואבת את האנרגיות הזמינות למפגשים, או לכל סוג אחר של השתתפות . על ההשתתפות שהפכה לבלתי – אפשרית מפצים בצורה של ראווה . הראווה מתבטאת במגורים ובתנועה ( יוקרת המעון וכלי הרכב הפרטיים ) . שכן, למעשה, אנחנו מתגוררים לא בתוך שכונה של עיר, אלא בתוככי השלטון . אנו מתגוררים היכנשהו בהיררכיה . בצמרת ההיררכיה הזאת, הדרגות עשויות להימדד על פי דרגת התנועה . הכוח בא לידי ביטוי באמצעות המחויבות להיות נוכח באופן יומיומי במקומות רבים יותר ( סעודות עסקים ) ומרוחקים יותר זה מזה . נוכל לאפיין את המנהל הבכיר המודרני כאדם שיוצא לו להימצא בשלוש בירות נפרדות במהלך יממה אחת . 4 . יצ י ר ת ה מ רח ק ל פ ני ה ר א וו ה ה א ו רב נית הטוטליות של הראווה השואפת לשלב את האוכלוסייה מתבטאת הן כתכנון ערים וה...
אל הספר