ז׳ורז׳ בטאיי / ארכיטקטורה (1929)

לברוח מהכלא הארכיטקטוני 213 שאינו אלא פיתוח שלו . אם נאשים את הארכיטקטורה, שתוצריה המונומנטליים הם כעת אדוניה האמיתיים של כל הארץ, שמקבצים בצלם המונים כנועים, כופים הערצה ותדהמה, אוכפים סדר ומגבלה, אם נעשה זאת, נאשים באופן כלשהו את האדם . פעילות ארצית שלמה, שהיא ללא ספק מהמבריקות ביותר מבחינה אינטלקטואלית, נוטה כעת לכיוון הזה, ומוקיעה את כישלון השתלטנות האנושית : וכך, ככל שהדבר עשוי להיראות מוזר כאשר מדובר על יצור אלגנטי כמו היצור האנושי, נפתחת דרך - שהציירים מסמנים אותה - אל עבר המפלצתיות החייתית ; כאילו אין שום סיכוי אחר לברוח מהכלא הארכיטקטוני .  אל הספר
הוצאת בבל בע"מ