מלחמת הרחובות והבתים 174 האסירים שנשלחו למושבת העונשין שבקלדוניה החדשה ולבתי סוהר אחרים . פעילים אחרים נאלצו להימלט מצרפת ומצאו מקלט בגלות . כך למשל, הצייר גוסטב קורבה נעצר מיד עם שוך הקרבות, נקנס ונאסר לשלושה חודשים אולם שנתיים אחר כך, כשתייר התפטר והמרשל מק-מהון ( Mac Mahon ) התמנה לנשיא הרפובליקה, הוחלט על בנייתו מחדש של עמוד במהלך שבוע הדמים מצאו את מותם בין 6,000 ל - 7,500 בני אדם ( עוד על הפולמוס בנוגע למספר הקורבנות של אירועי שבוע הדמים, ראו באחרית הדבר שבספר זה ) . Robert Tombs, ״ How bloody was la Semaine Sanglante ? A revision ," H - France , volume issue 1, 2012 . 3, ונדום על חשבונו של קורבה, שנאלץ להיפרד מכל רכושו וציוריו ולגלות לשווייץ . רבים אחרים גלו לבלגיה, לאנגליה ולארצות הברית . ביעורה של הקומונה מהחיים הציבוריים והפוליטיים של צרפת באמצעות רדיפות, משפטים והוצאות להורג נמשך עוד שנים רבות, ועל הדיון בקומונה הוטלה צנזורה חמורה . ב - 1875 הוגשה לסלון הציור של פריז ארנסט פישיו ( Pichio ) , ניצחון הסדר . 1877 . מוזיאון פול אלואר, סן – דני להילחם ברחובות 175 תמונה מאת ארנסט ...
אל הספר