49 [ איור 8 ] יִג ד ר א ס י ל , ע ץ ה ע ו ל ם ( תצריב, סקנדינביה, תחילת המאה ה- 19 לספירה ) 50 פ ת ח ד ב ר והוא משורטט בבוהן הרגל כי הנשר בונה את קנו בטפריו . אנו אמנם מחקים את הציפור הבונה את קנה, אבל יש לפעולה זו משמעות נוספת ; אנו חושבים על טיראוָוה שברא את העולם כדי שבני האדם יחיו בו . אם תעלה על גבעה גבוהה ותסתכל סביב, תראה את השמים נוגעים מכל עבר באדמה, ובתוך הכיפה הזאת חיים בני האדם . לכן המעגלים ששרטטנו אינם רק קִנים אלא ייצוגים של המעגל שעשה טיראווה – אטיוס למִשכָּן כל בני האדם . המעגלים מסמלים גם את קבוצת קשרי הדם, את החמולה, ואת השבט . 48 כיפת השמים נחה על ארבע רוחות השמים, ומתוארת לעתים כנתמכת על ידי ארבעה מלכים, ננסים, ענקים, פילים או צבים . מכאן החשיבות המיוחסת מקדמת דנא לבעיה המתמטית של ריבוע המעגל : בה צפון סוד ההשתנוּת של צורות שמימיות לצורות ארציות . האח המבוערת בבית, המזבח במקדש, הם צירו של מעגל הארץ, רחם האם האוניברסלית, שהאש היוקדת בו היא אש החיים . והפתח שבחוד האוהל - או הכתר, החלון או הצריחון שבראש הכיפה - הוא הציר או נקודת האמצע של הרקיע : דֶלת השמש שדרכה חוזרות...
אל הספר