עופר שיף 386 דוגמה בולטת לכך הייתה הרצאתו ב – 27 בינואר 1957 לכבוד כינוס מועצת בתי 633 ההרצאה נישאה בעיצומו של המאבק הדיפלומטי הכנסת של אזור פילדלפיה . שניהלו ישראל ותומכיה בעקבות מלחמת סיני אל מול איומי הסנקציות מצד האו"ם וארה"ב, כלומר בתקופה שבה ביטא סילבר סולידריות פומבית מוחלטת עם עמדות ישראל . היה זה מפתיע לכן שהרצאתו התבססה בחלקה הגדול על הנוסח הפולמוסני מסוף שנות ה – 40 של "הרצאת שני המרכזים" . כמו בנוסח המקורי של ההרצאה יצא סילבר נגד תפיסת "שלילת הגולה", הדגיש כי בעתיד הנראה לעין רוב העם היהודי ימשיך לחיות מחוץ לישראל, וביקש להראות כי המודל הציוני האידיאלי, זה שמבטא את ההוויה היהודית הבריאה והנורמלית, צריך להתבסס על קשרים רוחניים ותרבותיים הדדיים בין המרכז הריבוני בישראל ובין המרכזים היהודיים שבתפוצה . לאחר שפירט נקודות אלו הוסיף סילבר להרצאה קטע פתיחה שלכאורה נראה שלא ממין העניין . טקסט הפתיחה החדש התמקד בבסיס הדתי של החיים היהודיים, וקבע שטיפוחו מבטא את האחריות ההיסטורית המוטלת על הקהילה היהודית האמריקאית . סילבר טען שכדי לשרוד לאורך זמן, הקהילה היהודית האמריקאית חייבת להתקיי...
אל הספר