הקדמה: האם אכן ציונות של מנוצחים?

עופר שיף 14 פועל יוצא של תפיסה ציונית תפוצתית זו היה עימות מתמשך עם התפיסות הישראליות המרכזיות של תקופת ראשית המדינה, שגם כאשר ראו בלאומיות ובמדינה היהודית אמצעי לכינון חברת מופת ברוח מוסר הנביאים, גרסו סדר כפיפויות הפוך בין האינטרס הממלכתי הריבוני ובין היעדים היהודיים האוניברסליים . מדובר היה בוויכוח בין מי שגרס, כמו סילבר, כי צריך לחתור להכפפת סדר – היום הלאומי והישראלי לסדר – יום יהודי תפוצתי ואוניברסלי רחב, ובין מי שטען כי צריך לתבוע את הכפפת היעדים החברתיים של צדק ושוויון 2 מאבק חברתי לסדר – היום ולאינטרסים של בינוי וקיום ממלכתיות ישראלית . הכוחות בין שתי התפיסות בעבע מתחת לפני השטח כבר בעת המאבק למען הקמת המדינה, אבל התפרץ בכל עוצמתו מיד לאחר הקמתה . במשך חמש השנים הראשונות מאז 1948 ניטש מאבק איתנים בין שתי התפיסות על הגדרת יעדי הציונות שלאחר הקמת המדינה : האם צריך לנקוט בהגדרה מצמצמת של הציונות רק כעלייה לישראל ? האם סדר – היום הציוני צריך להיקבע רק על ידי המרכז היהודי הריבוני הישראלי, ולהיות כפוף בלעדית לאינטרסים שלו ? או האם חשיבות הזיקה למדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי צריכה ...  אל הספר