השאיפה לאושר

216  זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי יזכה בה הוא יוכל לנוח על זרי הדפנה . רוב הפילוסופים, אנשי ההגות והרוח מהעת הישנה, מהעת החדשה ובני זמננו, סבורים ששאיפת היעד המשותפת לכלל האנושות משחר קיומה היא השאיפה הפשוטה לאושר . שאיפת הקיום של האדם, מלבד טבעה להישרדות ולהמשכיות אבולוציונית, עוסקת במוטיבציה שמקיימת ושמחזיקה את האדם בחיי היום-יום . המוטיבציה שמניעה אותו בדרך לשאיפת היעד . סוגיה זו נדונה רבות בקרב חוקרי הנפש לדורותיהם . אלה נחלקו בה, כפי שהובא בחלקו הראשון של החיבור, וכפי שיורחב על כך בהמשך . בפרק זה נסביר את משמעות האושר, ובהמשך נדון בשאיפת הקיום של האדם . אם כן, מהו אושר ? ממה הוא מורכב ? איך אפשר להשיגו ? שאלות כבדות משקל אלה מלוות את האנושות משחר קיומה . הפילוסופים היווניים הקדמוניים, בבואם לאפיין את האושר, עסקו בשאלה אם אושר הוא חוויה או פעולה . * * לפי תורת * או אאודימוניה ? האם האושר הוא הדוניה, ההדוניזם, האושר הוא חוויה סובייקטיבית . חוויית ההנאה או האושר של החושים צריכה להיות השאיפה המרכזית בחיים . דמוקריטוס ( 460 - 370 לפנה״ס ) היה הראשון שאימץ את הפילוסופיה ההדוניסטית . ל...  אל הספר