משנתו הפסיכו־חברתית של אריקסון

118  זרמים בפסיכולוגיה במבט עכשווי מונטסורי, תוך מיקוד בהתפתחות הילד . מאוחר יותר פתח אריקסון קליניקה לטיפול בילדים בווינה, ובשנת 1933 היגר לארצות הברית . שם עבד, למד והרצה עד יום מותו . בזמן מלחמת העולם השנייה טיפל אריקסון בחיילים שלקו בנוירוזת קרב ( הלם קרב ) . מצב זה הוא מצב של חולי נפשי שהתפתח בנפש החיילים שלא היו יכולים לשאת את מראות הקרב הטראומטיים שראו במלחמה . אריקסון הבחין כי במצבים אלה הזהות האישית של הפגועים התערערה, ולכן הגדיר אותם כ'משבר זהות' . ואולם, למרות עיסוקו הרב עם נפגעי מלחמה, התחום שמשך את אריקסון, שחווה דחייה בילדותו בשל מוצאו, היה חקר הזהות האנתרופולוגית . כילד יהודי שהשתייך למיעוט בארץ מגוריו, ובשל מראהו הנורדי, סבל אריקסון מחוסר השתלבות חברתית — חוויה שגררה אחריה משבר זהות אישי . משבר זה הותיר באריקסון צורך עז להגדרת זהותו האישית, ולהתעסקות מחקרית אנתרופולוגית בנושא הזהות . ואכן, בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 ביקש אריקסון לחקור את זהותם של קבוצות מיעוט ואת השתלבותם בארצות מושבם . לאחר שהעתיק את מגוריו לארצות הברית, החל אריקסון לערוך סדרת מחקרים על אודות שבטים אינ...  אל הספר