מלכים א‘ פרק א‘ (“כתר בראש“)

נספחים 305 הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא ; וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ, לֹא קָרָא . כ וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ : לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל-כִּסֵּא אֲדֹנִי-הַמֶּלֶךְ, אַחֲרָיו . כא וְהָיָה, כִּשְׁכַב אֲדֹנִי-הַמֶּלֶךְעִם-אֲבֹתָיו ; וְהָיִיתִי, אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים . כב וְהִנֵּה עוׂדֶנָּה מְדַבֶּרֶת, עִם-הַמֶּלֶךְ ; וְנָתָן הַנָּבִיא, בָּא . כג וַיַּגִּידוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, הִנֵּה נָתָן הַנָּבִיא ; וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ עַל-אַפָּיו אָרְצָה . כד וַיֹּאמֶר, נָתָן, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי ; וְהוּא, יֵשֵׁב עַל-כִּסְאִי . כה כִּי יָרַד הַיּוׂם, וַיִּזְבַּח שׁוׂר וּמְרִיא-וְצֹאן לָרֹב, וַיִּקְרָא לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו ; וַיֹּאמְרוּ, יְחִי הַמֶּלֶךְאֲדֹנִיָּהוּ . כו וְלִי אֲנִי-עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן-יְהוׂיָדָע, וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָלֹא קָרָא . כז אִם, מֵאֵת אֲדֹנִי הַמ...  אל הספר
כרמל