3. אהבה (לא) עיוורת

המחזות ה“חדשים“ שנתגלו 243 דוד היה מלך טוב . בלי שום ספק הוא היה מלך כובש, מאחד, בונה עם, מייצב מלכות ומדינה, מלך חכם, מקים דת ומפיץ תורה, מרבה עושר ונכסים . הוא היה מלך במלוא מובן המילה, ואין לך מלך בכל עמי העולם ובכל הזמנים ובכל המדינות שאינו יכול ללמוד ממנו משהו בתורת המלכות . הוא היה בראש ובראשונה מלך חזק, אבל הוא לא היה מלך רע . הוא לא עשה שום דבר שמלכים טובים אינם עושים אותו . הוא לא הרשה לעצמו לעשות שום דבר שאלכסנדר מוקדון לא הרשה לעצמו, או שיוליוס קיסר לא הרשה לעצמו, או שפטר הגדול לא הרשה לעצמו, או שפרידריך הגדול לא הרשה לעצמו, או שכל מלך נאור, משכיל, בעל שאיפות והיגיון לא הרשה לעצמו . הוא היה מלך טוב ; והוא עצמו, ובני משפחתו ועמו, ויריביו ואוהביו גם-יחד שילמו בעד זאת את המחיר שמשלמים בעד מלך טוב . בית שאול חוסל בשיטתיות טוטאלית עד אחרון נכדי הנידחת- שבפילגשים — אבל זה היה כדי לבסס את שלטונו הטוב של המלך הטוב� ואני אומר זאת בלי שמץ אירוניה� עמים שנכבשו מוגרו ונשחטו ונמכרו לעבדים . בדיוק כפי שהיו עושים הם אילו כבשו את ארצו של דוד — אבל זה היה הכרחי כדי לייצב את גבולות הממלכה . ....  אל הספר
כרמל