“אוכלים“ 191 עיקר האמירה הפוליטית-מקומית התקיים בביצוע הזה מחוץ לתחומיהם של המחזה ושל ההצגה גופא, בדמות תערוכה נלווית באכסדרת התיאטרון . בכל אחת משלוש ההפקות טושטש משהו מכוונתו המקורית של הכותב ומהוראת הטקסט . עם זאת, נראה כי ההפקה השלישית והאחרונה עד כה היא הקרובה ביותר ברוחה למה שראה שבתאי לנגד עיניו, ולמימוש אופטימלי של המודל המחזאי שלו . כפי שהראינו, ביקש שבתאי לדחות את סיווגה של יצירתו כ“סאטירה“ נטו . הדבר נתפס בעיניו כאקט מצמצם ורדוקטיבי ביחס לשכבות הפסיכולוגיות, סביבתיות וביוגרפיות, שמעניקות לגיבורי הדרמה ממדי אמינות ועומק . תחת זאת, ביכר לראות במחזה “קומדיה יבשה“, כזו ששומרת על כוחה גם בהתחלף המרחב והזמנים .
אל הספר