9. הפקת תיאטרון החאן הירושלמי — 2011

“אוכלים“ 183 בהפקות הקודמות, ויתרו כאן כמעט כליל . רק בקטע אחד מנגן המלצר 32 היא גם בחליל את נעימת התוכנית “פסוקו של יום“, לבקשת המלך ) . זו שרשמה את ההצלחה הקהלית הגדולה מכולן, ומשך ההרצה הארוך ביותר ( למעלה מ- 10 שנים ברציפות ) . “ במאים אחרים, בעבר, נבהלו ככל הנראה מן העובדה שלפניהם מחזה קצר יחסית, שיוליד הצגה קצרה יחסית . משום כך, הם נטו להאריך ולקשט שלא לצורך . בחאן, תחת ניהולי, לא נבהלנו מדברים קצרים וקולעים, וכאן מדובר במחזה מצוין, תיאטרון כפי שבעיניי הוא צריך להיות “, אמר לי גורביץ‘ בשיחה שקיימנו בביתו בתל- אביב ב- 2019 / 5 / 8 . ואמנם, החידושים פה אינם רבים, ועיקרם — אזכורו של המקור המקראי, פרק כ“א במלכים א‘, המשמש כמסגרת לעלילה . ההצגה נפתחת בשעה שהמלכה איזבל ( נילי רוגל ) מסבה לשולחן, המלך אחאב ( יהויכין 33 בגבו לקהל יושב ליד השולחן ואינו אוכל, והמלצר / טבח פרידלנדר ) ( אריאל וולף ) המשרת אותם ( כשהוא חבוש כובע טבחים גבוה, חולצה לבנה ועניבת פפיון ) , מדקלם את תחילתו של הפרק : כֶּרֶם הָיָה לְנָבוׂת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוׂן ....  אל הספר
כרמל