“אוכלים“ 165 כי רוצה אדוני בעמו — יפאר ענווים בישועה — ואיש הישר בעיניו יעשה . פזמון : כרם היה לידידי בקרן בן-שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק . ויקו למשפט והנה משפח . לצדקה — והנה צעקה . כרם היה לידידי . . . הנגן שליווה את השיר, לבוש פראק שחור, הוא שהעביר את ההתרחשות אל שולחן האוכל הגדוש בארמונו של אחאב, שאליו ישובים המלך והמלכה . שימוש אירוני במיוחד בפזמונים הופיע גם בהמשך, בשעה שהמלצרים חוללו לצליליו של אקורדיון, שניגן שורת להיטים דוגמת “ירושלים של זהב“, “הללויה“, “הבה נגילה“ ושיר מתוך הסרט “אקסודוס“ . בעזרת פס- הקול הפטריוטי לבש המזון הנִבלס לעיני הצופים גם אופי מדיני, חברתי, נוסף לממד האישי-יצרי שלו . “ באלט של מלצרות וסטירות לחי “, כינה זאת גיורא מנור ( 1979 / 5 / 31 ) . מן התמונות שהשתיירו מן ההפקה ניתן להתרשם כי התלבושות הדהדו הדר גרוטסקי מזרחי-פרסי, וכללו שימוש בולט בכובעים מוגבהים, בגלימות תנ“כיות ובתכשיטים . לעומתם, התפאורה והאביזרים ( עיצוב : מרים גורצקי ) היו בסגנון המאות ה- 19 וה- 20 : כלי ההגשה מזהב ומכסף, הריהוט כלל שולחן מאסיבי, כיסאות קטיפה כבדים ונברשות בדולח, לצד שפע...
אל הספר