“כתר בראש“ — מחזה תנ“ך ראשון 117 צילם לטלוויזיה את “הכלה וצייד הפרפרים“ לאלוני ב- 1974 . בדברי ההקדמה שחיבר לוי לתסריט, הוא נדרש לסוגיה הטרנסמדיאלית והסביר את בחירותיו : לצורך התאמת המחזה למדיום הטלוויזיוני ערכנו בו קיצורים, צימצמנו את מספר הדמויות והוספנו דרכים אחדות לנצל את האפשרויות הויזואליות שבמצלמה . אולם אין די בזה . חיפשנו נקודת התייחסות נוספת חיצונית למחזה . עניין זה צמח כתוצאה מזיכרון-שיחות שהתנהלו בסוף שנות השבעים במסגרת מחלקת הדרמה בטלוויזיה בהשתתפות יעקב שבתאי . עסקנו אז רבות בשאלה כיצד ניתן לשדר בטלוויזיה הצגת תיאטרון . לכולנו היה ברור שיש כאן בעיה : תיאטרון איננו טלוויזיה והצופה בה מחכה למשהו אחר, “אמיתי“ . שבתאי הביא כדוגמה את מחזהו של אנטון צ‘כוב, “הדוד ואניה“ שצולם ע“י הבי . בי . סי . בהצלחה רבה מול קהל מצולם . הקהל הדגיש את התיאטרליות והרחיק, כביכול, את האשליה שמה שמתרחש על המסך “אמנם קורה“ . הדגשת המלאכותיות יצרה כנות מסוג אחר . הכל אפשרי, טען שבתאי, אם נקבעים “כללי משחק“ המקובלים על הצופה . אנו מבקשים, אם כן, לקבוע “כללי משחק“ כאלה — שיתאימו להקרנת המחזה בטלוויזיה ...
אל הספר