23 רכבת לילה מבגדאד ליד דלת הכניסה של הבית ואמר לי להקיש על הדלת . אחרי שהקשתי שאלו אותי בערבית : منين جيتم ( מניין ג׳יתם ) ? מאין באתם ? من مصرايم ( מין מיצריים ) ממצרים . وين رياحين ( weyn ryahin ) ? לאן אתם הולכים ? ليروشلايم ( לירושלאיים ) לירושלים . ويني زوادتكم ( weyny zoowadetkem ) ? איפה הצידה שלכם ? ואז כולנו שרים : ״מה נשתנה . . . ״ . כך נהגו רוב יהודי בגדאד . אנחנו גם שרנו ״הא לחמא עניא . . . לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין״ . קטע זה שרנו באותן שנים ראשונות לא מתוך כוונה ורצון עז להגיע לישראל ולא מתוך ציונות, אלא כי כך כתוב בהגדה . נהגנו לקרוא את ההגדה בשתי שפות : עברית וערבית . התרגום בערבית נועד לילדים, כדי שיבינו את ההגדה . ההגדה של עדות המזרח ארוכה וכוללת הרבה פזמונים יפים . אשתי ובנותי לא מוכנות לוותר על שירת הפזמונים האלה עד עצם היום הזה . חג השבועות, עיד אל - זיארה عيد الزيارة , היה חג של ביקורים ( לא ביכורים ) בין קרובי המשפחה . באותו יום ביקרו רוב המשפחות היהודיות את קבר הנביא יחזקאל במקום שנקרא אל - צ׳פל الچفل על גדת נהר הפרת ألفرات ליד העיר אלחילה الحلّة . מתחם ה...
אל הספר