פרק 6: מניטשה לגוף העתידי

202 שרה כהן שבוט מדגישה את שרירותן של השפה ושל ההבחנות הרציונליות, את מוגבלותו של השכל ושל כלל המפעל הפילוסופי – מטאפיזי . קיימים כמה אלמנטים בפילוסופיה הניטשאנית אשר דרכם ניתן להתחיל להמחיש את האפשרות לקשר בין הגרוטסקי לפילוסופיה זו . מחקרים אשר עוסקים בגרוטסקי מזכירים את ניטשה במיוחד 211 ה"דיוניסי" בשל היחס בין הגרוטסקי לבין ה"עיקרון הדיוניסי" . — עיקרון המבטא בין השאר חוסר סדר, חוסר מידה, הגזמה, טירוף, אי – יציבות ; עיקרון השופע חיים, חושניות, מיניות — אינו יכול שלא לרמוז על קרבה לגרוטסקי . כך כותב ניטשה : הדיוניסי, אשר יותר מכל נתקרב אליו אם נדמהו אל השכרות . רגשות דיוניסיים אלו — שבעת התגברותם היסוד הסובייקטיבי נמוג לחלוטין עד לשכחת עצמו — מתעוררים או בהשפעת משקאות נרקוטיים, שאת תהילתם העלו במזמורים על בני האדם והעמים הקדמונים, או בעוצמת התקרבותו של האביב הממלא בשקיקותו את הטבע כולו הנאה לפני ולפנים ] . . . [ בקדמו של הדיוניסי מתחדשת לא רק ברית בין אדם לאדם ; גם הטבע שנוכר, העוין או המשועבד, חוגג שוב את חינגת התפייסותו עם בנו האבוד, עם האדם ] . . . [ בזו השעה, שעת בשורתה של הרמוני...  אל הספר
רסלינג