118 עבדאללה נימר דרויש היה פחות מכך, היינו הולכים לעתים ברגל . עלי לציין ש"המגבלה הפיזית" הכבידה עליי מאוד, ואולם אללה סייע בידי . תמיד אני אומר : מגבלות פיזיות לא יכולות למנוע מהאדם למלא את חובתו אם הוא השתחרר מהמגבלות הנפשיות, כלומר אם השתחרר לבו 58 אל על ידי אמונה מכל מדוחי השטן . ריצתו של אבן אם מכתום הנביא למרות היותו עיוור, כדי ללמוד ממנו את הקוראן, היא הדוגמה הטובה ביותר לכך . אלו הם התנאים שבהם חיינו בתחילת בנייתה של הדעוה בארץ . אנו מזכירים זאת כלקח ולא לצורך תיעוד היסטורי - עניין השייך למקום אחר ולהזדמנות אחרת . העוני לא היווה מכשול, שכן האל דאג לפרנסת עבדיו, ואנו לא הפכנו את עניין הפרנסה לטרדה משתקת או לעיסוקנו העיקרי . תשומת הלב שלנו לא הופנתה למה ש"אללה ערב לנו", כלומר הפרנסה, אלא למה ש"אללה הטיל עלינו", והיא ההטפה בדרך האל . התנאים הקשים נעשים קלים יותר עם מילוי החובה שהאל מטיל על עבדו . יזכרו המטיפים למען אללה תמיד את דברו : "ואם חוששים אתם פן תיקלעו למחסור עוד יעשירכם אללה בברכה אשר ירעיף עליכם, אם ירצה" [ ק . ,9 28 ] . הפרנסה והמוות הם ביד האל לבדו, ולכן בני האדם כולם ...
אל הספר