הקדמה

12 ענת צור מהלאל שאלה את ההבחנה בין פנים לחוץ, הן כקטגוריות מהותניות והן בחיי הסובייקט ( הפסיכואנליטי ) . כדי לפתח את התיאוריה שלו, פרויד השתמש במאגר עצום של ידע ממקורות חיצוניים לפסיכואנליזה : אנתרופולוגיה, אמנות וספרות, פסיכולוגיה ניסויית, מחקרי מוח, פוליטיקה ויחסים בין-לאומיים, רפואה ומדעי הטבע . הפוזיטיביזם ותיאוריית ההתאמה של האמת היו הפילוסופיה המקובלת של זמנו, ובהן האמין כל מי שזיהה את עצמו עם המחנה הנאור, המשכיל והרציונלי, ואולם במורכבות כתביו ובמורכבות תיאוריו את הנפש האנושית השתלבו תפישות אמת מגוונות אשר שבו והבהירו כי הנפש האנושית אינה ניתנת לרישום בשפה הומוגנית אחת, שכן אופייה ההטרוגני דורש ריבוי שפות . הַקשרים ההדדיים בין הפסיכואנליזה לבין "העולם" מתקיימים בשני מישורים המקיימים קשרי גומלין ביניהם : העולם, על תוצריו החברתיים, הספרותיים והאמנותיים, מגלם בשכבות עומק נסתרות רעיונות פסיכואנליטיים, מהווה הוכחה להם ואף עשוי להרחיב ולפתח אותם, ואותם מקומות נסתרים הנחשפים משנים את משמעות תוצרי העולם ; כך הפסיכואנליזה הופכת לפרדיגמת- על שבכוחה לחשוף את הדינמיקה הנסתרת של תוצרי החברה...  אל הספר
רסלינג