אריק לוראן 42 26 התנגדות זו יכולה גם להתנסח במונחים של ז'אן של סקינר" . קלוד מילנר : "אם הכול בשפה הוא נרכש, כיצד להסביר שעל בסיס התנסויות סופיות בהכרח במספרן ובמגוונן יכול הסובייקט לייצר הבניות שהוא מעולם לא פגש ? טיעון זה מקבל צורה חזקה במיוחד כאשר מוסיפים שהשפה היא אינסופית, ואילו ההתנסויות המאפשרות את רכישתה הן בהכרח סופיות במספרן ומוגבלות 27 בהמשך להתנגדותו של חומסקי, הוא חושף איכותית במגוונן" . את הפרדוקס שתופעה זו מכילה . שאלת האינסוף בשפה מציגה אופי של יאנוס בעל שני פנים . מצד אחד, זו תכונה נתונה בכל השפות, ובכל זאת היא נותרת "ללא השלכה אמפירית אמיתית" עבור הבלשנות . הבה נראה את התכונה הראשונה : לדעת שפה, משמעו בדיוק לייצר משפטים שמעולם לא שמענו . אפשרות זו, שאסכולת קמבריג' סיכמה בשם "מומחיות", אינה נתונה בספק . ליתר דיוק, לחפש את יסודה הוא בפשטות לחפש את יסודה של השפה עצמה — יסוד זה נתפס כמקור טרנסצנדנטי או כמקור חומרי או ככל דבר אחר . בכל מקרה, למדע השפה אין, על מנת להתקדם בנקודה זו, אלא השערות, ובמרבית גרסאותיו הוא תופס את תכונת ה"אינסופיות" כנתונה — גם כאשר אין הוא נותן היט...
אל הספר