174 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד פטור, אף שהמעשה שווה בשניהם . שורש ההבדל הוא עניין המחשבה והכוונה . אין זה המקום להמשיך ולהרחיב את הדיון במעמדו של האדם השוגג ומדוע הוא חייב חטאת . לענייננו, אם אדם עשה מעשה רע כדי למצות ולהפיק ממנו פועל טוב, כאהרן שעשה את העגל בעל כורחו כדי להציל את ישראל מכליה, וכן יעל עם סיסרא, על זה אמרו רבותינו : ׳גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה׳, כאשר מדובר במעשה לצורך הצלת הכלל . 34 הסיפור מבוסס בפתיח לסיפור מציין הרי״ח שסיפור זה הגיע אליו מפי השמועה . על הטיפוס הסיפורי * 940 ATU ( 'החוב הנשכח' ) . הוא בנוי כסיפור מסגרת סביב שאלה מוסרית ומהווה תשובה עבורה . נציג את שלבי העלילה באמצעות המודל של לאבוב ששימש אותנו עד כה . א . אוריינטציה ( התמצאות ) – הסיפור פותח בהצגת הדמות, נער בן ארבע-עשרה ממשפחה ענייה מאוד ( אין ציון מוגדר של שם הגיבור, זמנו ומקומו ) . מצוקת העוני מודגמת ומוחרפת על רקע הקור העז ששרר באותו היום . ב . הפעולה המסבכת – האירוע המסמן את תחילת עלילת הסיפור : ׳ויהי היום בא קור חזק מאוד לעולם׳ . התלמיד מגיע לבית רבו, שאף הוא עני מאוד, ומוצא אותו מצונן מ...
אל הספר