52 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד אחרים, ממקורותינו וממקורות זרים . בן יעקב משער שבשנים הראשונות לדרשותיו בציבור לא נהג הרי״ח להשתמש בסיפורים ובמשלים, והחל להשתמש בהם רק כעבור חמש שנים . השערה זו מבוססת על העובדה שבספר דרשותיו הראשון אדרת אליהו , הכולל דרשות מארבע השנים הראשונות, לא נכללו כלל סיפורים . הספר הראשון שבו משובצים סיפורים הוא ספרו ברכת אבות , שהוא פירוש מקורי לפרקי אבות המלווה בסיפורים ובמשלים . את שיטתו הדרשנית-פדגוגית למד מחכמי התלמוד, כפי שהוא כותב בהקדמה לספרו בן איש חי ( עמ׳ ז - ח ) : אמנם הדבר ידוע, כי לדרוש בהלכות בלבד אין לב המון העם נמשך אחריהם, אלא צריך שיהיה עיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר, ויזכיר גם כן הדרשן באמצע, מן פסקי הלכות, על ידי הקשר שיקשרם בדרשה שדורש על המקרא, כדי למשוך לב העם [ … ] זאת הייתה כוונתו של ר׳ מאיר שהיה דורש שליש הלכות, שליש אגדות ושליש משלים, כדי למשוך לב המון העם לשמוע ההלכות, ע״י שני שלישים של אגדות ומשלים [ … ] נמצא העולם רודפים אחר דרשות ופשטים, לכן צריך להתנהג בחכמה כפי דעתן של בני אדם, והיינו שיעשה רוב הדרשה באגדה וביאורי המקרא והמעט...
אל הספר