הדרוש שבכתב והדרשה שבעל פה

40 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד המסקנה של רגב היא כי הדרשה הכתובה אינה מוגבלת לנאמר בעל פה, אלא היא 16 תוצר ספרותי חדש שרק מבוסס על יסוד הנאמר בעל פה ואינה סטנוגרמה שלו . לשאלות המתעוררות עקב המעבר מן המופע הציבורי האוראלי אל התוצר הכתוב בדרשות הרי״ח נידרש עוד בהמשך הדברים . לעת עתה ניעזר בטבלה הבאה לשם הבחנה כללית בין שתי צורות ההיגוד – ׳דרשה׳ ו׳דרוש׳ : הדרושהדרשה מופע ציבורי המתרחש בזמן ובמקום ריאלי מול כתיבה ממרחק של זמן ומקום המכוונת אל קהל קהל אותנטי המגיב לדברי הדרשן . בעל זהות אנונימית . 17 קולקטיבית ואין כמעט מקום להבעת חוויה כתיבה אינדיבידואלית המאפשרת חופש לביטוי אינדיבידואלית . אישיותו ומקוריותו של הדרשן . סממנים רטוריים מפותחים, שימוש בגוני הקול, הקפדה על מבנה מתוחכם, אמצעים לשוניים הרמה והנמכה, מימיקה וג׳סטיקולציה . ופיגורטיביים, פיתוח מקורי של הרעיונות וכדומה . בעלת מרכיבים אסתטיים, כגון סגנונות ציוריים וחיים ; דרכי מחלוקת, ספק ושיח המחיים את בעל מרכיבים אסתטיים המקובלים בעיקר הפירושים . בכתב, כמו הפתיחתאות, מליצות שונות וכל אותם משפטי קישור ששימושם בעיקר בכתב . הבעה ספו...  אל הספר