כלכלת הכפר : החקלאות העברית בארץ ישראל מעמדה של החקלאות החקלאות ועובדי האדמה סימלו יותר מכל ענף אחר את שיבת עם ישראל לארצו , את חידוש החיים הלאומיים ואת המפעל הציוני בארץ . מעמדה של החקלאות באידיאולוגיה הציונית הושפע מרעיונות הפרודוקטיביזאציה , מן הרומאנטיקה של "חזרה לטבע" ומאוטופיות חברתיות שונות . כבר העלייה הראשונה ראתה בעבודת האדמה בסים לתחייה הלאומית , אף כי הציעה סוגים שונים של איכרות והתאכרות . את ההתיישבות החקלאית ליוו , מאז ראשיתה , ויכוחים על צורת המשק העדיפה ועל מידת ההתאמה של טיפוס המשק וסוגי הגידולים החקלאיים שבו לדפוסי החברה הכפרית . אך לא רק תהליכים כלכליים ושיקולים מקצועיים הכתיבו את התפתחותה של החקלאות . הדחף העיקרי להמשך התהוותה היה רעיוני ולאומי . היישובים החקלאיים יצרו את הרצף היישובי ואת הנוכחות היהודית בארץ ישראל וביטאו את זיקתו של העם לאדמה ולארץ ; הם היו חלק בלתי נפרד ופועל יוצא מנסיונות ליצור צורות קיום חדשות , המבוססות על שיתוף ועזרה הדדית , עבודה עצמית ושוויון . משק ההדרים : גידול והתפתחות
אל הספר