תנועת העבודה הארץ ישראלית . בין לאומיות לסוציאליזם אחדות העבודה , הנועל הצעיר , מפא"י במרוצת שנות העשרים צמחה בהדרגה ההגמוניה של מפלגות הפועלים ביישוב ונקבע מעמד הבכורה שלהן בתודעה הציונית וכמעשה הציוני . תהליך זה היה משולב ורב ממדי . תחילתו בייסוד אחדות העבודה ב 9 ו , 19 בהכרה בבכורתה של ההתיישבות העובדת בוועידת לונדון משנת 1920 ובייסודה של ההסתדרות הכללית באותה שנה ; והשלמתו בהקמת מפא"י ב 1930 ובצבירת העצמה האלקטוראלית בבחירות של שנת 1931 ושנת , 1933 שהפכו את מפא"י למפלגה המרכזית בציונות וביישוב . היתה אפוא חפיפה בין התחזקות מעמדו של היישוב בתנועה הציונית לבין התחזקותן של מפלגות הפועלים ביישוב ובתנועה הציונית כולה . מבחינת ההיערכות הפוליטית היה הקו המרכזי במערכת הפוליטית של תנועת העבודה משנת 1919 ועד שנת 1944 קו של איחוד הכוחות . ראשיתו בייסודה של אחדות העבודה והמשכו באיחודן של אחדות העבודה והפועל הצעיר למפלגה אחת , "מפלגת פועלי ארץ ישראל" ( מפא"י ) ב 930 ו — אקט שהפך את מפא"י לגדולה שבמפלגות הפועלים . בשנת 1944 חל פילוג במפא"י כאשר שתי קבוצות אופוזיציוניות — הקיבוץ המאוחד מזה ...
אל הספר