יחסי החליפין בין המשק היהודי והמשק הערבי

יחסי החליפין בין המשק היהודי והמשק הערבי מבנה השוק הפנימי בתוך מסגרת זו התנהלו יחסי חליפין בין המשק היהודי והמשק הערבי לאורך כל התקופה , אך תחומי המגע וממדיהם השתנו במרוצתה , בעיקר לאחר השביתה הכללית של קיץ . 1936 שיצרה ניתוק מסוים , אך לא מוחלט , בתחומים המשקיים העיקריים . חלק ניכר מהכנסות המשק הערבי בא לו מן המשק היהודי , אם בעקיפין ( באמצעות הוצאות הממשלה ) ואם בצורה ישירה . המשק היהודי , ובעיקר העירוני . קלט את עודפי התוצרת של החקלאות הערבית ובתוך כך גם קבע במידה מסוימת את כיווני התפתחותו של המשק החקלאי הערבי ; החקלאות הערבית החלה לגדל גידולים שכוונו לטעמו ולצרכיו של השוק היהודי וחלב , ירקות , בשר ועופות וכדומהן . השוק היהודי צרך את תוצרת מטעי הבעל וחלק קטן ביחס של בשר הבקר וחלבו ותוצרי הלול . מכירות המגזר החקלאי הערבי לפני השביתה הכללית בשוק היהודי הגיעו ל 600 , 000 לא"י כקירוב ( בשנת ( 1936 והחלו אחר כך לרדת . השוק הערבי . לעומת זאת , קנה מן המשק היהודי בעיקר אספקת חשמל ומוצרי תעשייה , כגון מלט וכימיקלים . עד שנת 1936 קנו יהודים בין 33 % ל 49 % מן המוצר החקלאי הערבי שנועד לשיוו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור