יחסי החליפין בין המשק היהודי והמשק הערבי מבנה השוק הפנימי בתוך מסגרת זו התנהלו יחסי חליפין בין המשק היהודי והמשק הערבי לאורך כל התקופה , אך תחומי המגע וממדיהם השתנו במרוצתה , בעיקר לאחר השביתה הכללית של קיץ . 1936 שיצרה ניתוק מסוים , אך לא מוחלט , בתחומים המשקיים העיקריים . חלק ניכר מהכנסות המשק הערבי בא לו מן המשק היהודי , אם בעקיפין ( באמצעות הוצאות הממשלה ) ואם בצורה ישירה . המשק היהודי , ובעיקר העירוני . קלט את עודפי התוצרת של החקלאות הערבית ובתוך כך גם קבע במידה מסוימת את כיווני התפתחותו של המשק החקלאי הערבי ; החקלאות הערבית החלה לגדל גידולים שכוונו לטעמו ולצרכיו של השוק היהודי וחלב , ירקות , בשר ועופות וכדומהן . השוק היהודי צרך את תוצרת מטעי הבעל וחלק קטן ביחס של בשר הבקר וחלבו ותוצרי הלול . מכירות המגזר החקלאי הערבי לפני השביתה הכללית בשוק היהודי הגיעו ל 600 , 000 לא"י כקירוב ( בשנת ( 1936 והחלו אחר כך לרדת . השוק הערבי . לעומת זאת , קנה מן המשק היהודי בעיקר אספקת חשמל ומוצרי תעשייה , כגון מלט וכימיקלים . עד שנת 1936 קנו יהודים בין 33 % ל 49 % מן המוצר החקלאי הערבי שנועד לשיוו...
אל הספר