ההתפתחות האוטונומית הנפרדת של היישוב היהודי והיישוב הערבי

ההתפתחות האוטונומית הנפרדת של היישוב היהודי והיישוב הערבי מדיניותו של סמואל לזרוןרט סמואל החל בתפקידו כשהוא משוכנע שבידו היכולת לא רק להקים את הבית הלאומי היהודי , אלא גם "לקדם את מעמדם של התושבים המקומיים . " על סיפוק שאיפות לאומיות ערכיות בדלניות עדיין לא חשב . התפרצות מעשי האיבה באפריל 1920 לא נראתה לו סימן מבשר אסון . אף על פי כן , גם הנציב וגם אנשי משרד החוץ בלונדון נטו עתה להתייחס ביתר כובד ראש לאזהרה שהשמיעו באוגוסט 1919 שני נציגיו של הנשיא וילסון , הנרי קינג ( H . C . A 7 « # ) וצ'רלס קריין \ Ch . R . Crane ) שחקרו את שאלת ארץ ישראל מטעמו . השניים המליצו להתחשב בהתנגדות לציונות הקיימת בארץ ולנהוג זהירות יתר בעניין העלייה היהודית . סמואל מצדו קיווה לגשר על פני החשדות ההדדיים באמצעות טיפוחם של מוסדות ציבור וממשל משותפים ליהודים ולערכים . במאמץ לפרוץ את חומת הזרות הערבית פעל גם לרכישת לבם של לאומנים ערבים בולטים , ובמארס 1921 מינה צעיר , בן לאחת המשפחות המיוחסות בארץ ישראל , חאג' אמין אל חסיני , למ ? תי של ירושלים . לצורך זה נמחלו לחאג' חמש עשרה שנות המאסר שנפסקו לו על חלקו במהומ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור