ההתפתחות האוטונומית הנפרדת של היישוב היהודי והיישוב הערבי מדיניותו של סמואל לזרוןרט סמואל החל בתפקידו כשהוא משוכנע שבידו היכולת לא רק להקים את הבית הלאומי היהודי , אלא גם "לקדם את מעמדם של התושבים המקומיים . " על סיפוק שאיפות לאומיות ערכיות בדלניות עדיין לא חשב . התפרצות מעשי האיבה באפריל 1920 לא נראתה לו סימן מבשר אסון . אף על פי כן , גם הנציב וגם אנשי משרד החוץ בלונדון נטו עתה להתייחס ביתר כובד ראש לאזהרה שהשמיעו באוגוסט 1919 שני נציגיו של הנשיא וילסון , הנרי קינג ( H . C . A 7 « # ) וצ'רלס קריין \ Ch . R . Crane ) שחקרו את שאלת ארץ ישראל מטעמו . השניים המליצו להתחשב בהתנגדות לציונות הקיימת בארץ ולנהוג זהירות יתר בעניין העלייה היהודית . סמואל מצדו קיווה לגשר על פני החשדות ההדדיים באמצעות טיפוחם של מוסדות ציבור וממשל משותפים ליהודים ולערכים . במאמץ לפרוץ את חומת הזרות הערבית פעל גם לרכישת לבם של לאומנים ערבים בולטים , ובמארס 1921 מינה צעיר , בן לאחת המשפחות המיוחסות בארץ ישראל , חאג' אמין אל חסיני , למ ? תי של ירושלים . לצורך זה נמחלו לחאג' חמש עשרה שנות המאסר שנפסקו לו על חלקו במהומ...
אל הספר