ארץ־ישראל: ממושג גיאוגראפי־היסטורי למציאות מדינית ומנהלית

ארץ ישראל : ממושג גיאוגראפי היסטורי למציאות מדיגית ומנהלית בשנים 1924-1918 עוצבו לראשונה גבולותיה המדיניים של ארץ ישראל המערבית בתקופה המודרנית . תיתרם וה היה פועל יוצא מתהליך פוליטי מתמשך , שהוכתב על ידי שיקולים מדיניים ואסטראטגיים . עיצוב גבולות ארץ ישראל תחת שלטון המאנדאט הבריטי היה חלק מעיצוב הגבולות המדיניים לאחר מלחמת העולם הראשונה , ובתוך זה יצירתה של המפה המדינית החדשה של המזרח התיכון על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית . תהליך זה הוא שהפך את "ארץ ישראל" ממושג היסטורי בעל ישות גיאוגראפית בלתי ברורה לישות מדינית מנהלית ממשית . חוסר הבהירות ששרר בכל הנוגע לגבולותיה של "ארץ ישראל" כתוצאה מאופי חלוקתה המנהלית בתקופה העות'מאנית וחוסר ההסכמה בשאלה אם יש ל"ארץ ישראל" גבולות "טבעיים" בולטים והיכן הם , הם שאפשרו למדינאים מעצבי הגבולות לקבוע קווי גבול לפי שיקולים פוליטיים , שהיו שונים לעתים מאלה שהיו מקובלים בתודעתו של הציבור . חלוקת ארץ-ישראל בתקופת הכיבוש  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור