חלק שלישי: הפרקטיקה של תקופת התבונה

ע ת ה תב ו נה | 109 אני מאמין שמה שהצגתי עד כאן הוא בסיס מספק, אם כי בהחלט לא מושלם, של תיאוריית ההתפתחות האנושית בתקופת התבונה . תאוריה זו מרחיבה את הנדרש בתהליך האינדיבידואציה מעבר להיבטים הפסיכולוגיים שאליהם התייחסו יונג ואריקסון כשתיארו את משמעותה, גם אל ההיבטים הקוגניטיביים והביולוגיים- מערכתיים של תהליך זה . תהליך האינדיבידואציה של תקופת התבונה הוא התהליך המנחה אותנו כיצד להפעיל את שלושת האונות של מוחנו ליצירת מפות מוח להפעלה משולבת של אישיותנו כמערכת אחת שבה מתקיימים יחסים סינרגטיים בין התפקודים : הגופני, השכלי, הרגשי והחברתי, המשפיעים על איכות חיינו, על הגיל התפקודי שלנו ודוחים את תהליך הבליה הפיסית שלנו . עתה נוכל לעבור לפרקטיקה של יישום תהליך האינדיבידואציה . לכל אחד מארבעת רכיבי האישיות והגיל התפקודי אקדיש פרק נפרד ובו הנחיות כיצד תוכלו לבצע הלכה למעשה את השינויים הנדרשים באותו רכיב . ומאחר שכפי שכבר הסברתי, הסינרגיה בין הרכיבים היא המחוללת את השינוי המערכתי הכולל, בכל פרק אתייחס גם לשאלה כיצד ההפעלה של הרכיב שבו עוסק הפרק תוכל לקדם בצורה סינרגטית את התפקוד של המרכיבים האחרי...  אל הספר