0 7 | צבי ל ניר שוק העבודה מעריץ צעירים בשנות העשרים שלהם, וכבר לבני 45 - 50 קשה למצוא מקום עבודה חדש : מי ישכור עובד ששנותיו הטובות נגמרו לפני שני עשורים, כשהוא יכול במקומו לשכור אדם ששיאו ממש עכשיו ? מדינת ישראל קבעה בחוק גיל פרישה ( התשס"ד, 2004 ) שבהגיע האדם לגיל זה רשאי המעסיק להפסיק את עבודתו ואינו נדרש לתת סיבה לכך, בעוד שהעובד אינו יכול לדרוש את המשך העסקתו . בכך קבעה המדינה בחוק את קריטריון הגיל הכרונולוגי כמדד יחיד להמשך העסקה . הגילנות קיימת לא רק בנושא העבודה . היא קיימת בכל מישור הקשור לחייו של האדם - האישי, הממסדי והחברתי . במישור האישי גילוייה החיצוניים של ההזדקנות הפיסית ( שיער שיבה, קמטים ועוד ) , מעוררים תגובה סטריאוטיפית שלילית . לפי דימוי זה הזקן הולך לאט, חושב לאט, מסוגר בתוך עצמו וחי בעברו . לא רק גופו מצטמק, גם שכלו . מעתה ניתן לצפות ממנו – ואף הוא מצפה מעצמו - לנסות להאט את הנסיגה לעבר התשישות הגופנית והמנטלית ולנצל את השנים שבהן הוא הוא עדיין 'זקן צעיר' כדי ליהנות ממה שעוד נותר . ההבניה התרבותית של דימויים אלה משפיעה על היחס בפועל שזוכים לו רוב ה'זקנים' בחברה ....
אל הספר