שער שני | 157 בעולם המשתנה במהירות, מצב כזה לא יכול להימשך . שרים הולכים ובאים, רפורמות מתעופפות לכל רוח והספינה סובבת על צירה . ובעוד הספינות האחרות נעות במהירות ליבשת חדשה, ספינת החינוך נעה ונדה לפנים ולאחור ליד יבשת ישנה, שעוד מעט קט שום ספינה כבר לא תעבור בה . אנשי החינוך צריכים להעז ולנווט את הספינה אל העתיד . אל להם לשבת בתאם ולהשאיר את ההגה בידי כלכלנים, היי-טקיסטים, תעשיינים, בנקאים ופוליטיקאים . עליהם לתפוס מנהיגות ולנווט את הספינה ביד בוטחת לא רק למסלול שישפר את החינוך, אלא שגם ישפיע על החברה כולה ויציל אותה מניהיליזם, מאגואיזם, מן הסגידה להון, מן הזוהר המסנוור של "ידוענים" ריקניים, מן ההשתעבדות לצריכה ומעוד רעות חולות שהטכנולוגיה שאין בצידה תרבות וערכים, יכולה לגרור ( וכבר גוררת ) את החברה . זאת הדרך האחת והיחידה לטייב את החברה, עד שהעולם יגיע לנקודה הסינגולארית המצפה לו בקצה האופק . "נוכח מצבה החמור של מערכת החינוך, אין מקום לשינויים חלקיים והדרגתיים או לניסויים מקומיים אלא דרושה רפורמה כוללת של המערכת" ( דוברת, ,2005 עמ' 69 ) . אין ספק, לא קל לשנות כך מערכת . "ניסיונות לשנ...
אל הספר