16 | 70 שנות אונר"א ה עת לרפורמה מבנית ותפקודית בניסיון לסייע לפליטים אלה הקימה העצרת הכללית של האו"ם בשלהי שנת 1948 תוכנית בשם 'הסעד לפליטים פלסטינים' ( UNRPR ) שסיפקה סיוע ישיר וריכזה את עבודות הסיוע ההתנדבותיות שהושיטו הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, הליגה של 8 באותה שנה, בחזית הפוליטיתאגודות הצלב האדום וועדת השירות של ידידי אמריקה . אישרה הקהילה הבינלאומית את האפשרות שהפליטים הפלסטינים יחזרו לבתיהם בהחלטה 194 ( III ) של העצרת הכללית של האו"ם, הקובעת כי "פליטים המבקשים 9 לחזור לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת בהקדם האפשרי" . עוד בהחלטה 194 של העצרת הכללית הוקמה 'ועדת הפיוס לפלסטין' ( PCC ) כדי 10 עם להקל את השיבה, היישוב מחדש והשיקום של הפליטים ואת תשלום הפיצויים . זאת, מדינות ערב היו נחרצות בדעתן כי על ישראל להסכים לעיקרון שיוּתר לפליטים לשוב לבתיהם המקוריים . לאור סירובה של ישראל לדרישה זו, הפעולה המשמעותית ביותר של PCC-ה הייתה לארגן ועידת שלום בלוזאן שבשוויץ, שנמשכה חמישה חודשים . אלא שבשיאה של תקופה זו, בספטמבר 1949 שני הצדדים ( ישראל ומדינות 11 ערב ) הקשיחו עמדות . ...
אל הספר