במשך כשנה, מיד אחרי מלחמת ששת הימים ועד הגיענו ארצה, ב ‑ 13 ביוני ,1968 הכינו הורי את העלייה . אבי השתמש במחסן הרחב הצמוד לבית . הוא הציב בו קופסאות ענקיות מעץ ומדי לילה, בשקט ובחסות החשיכה, היינו לוקחים ציוד מהבית למחסן ומסדרים אותו בתוך הקופסאות שהיו אמורות להפליג בים לישראל . המטרה היתה שהציוד יגיע לישראל במקביל לבואנו כדי שנסתדר מהר ונקים בית חם עם ריהוט מוכר . אינני מצליח להבין עד היום את אשר עבר במוחו של אבי באותם הימים . הרי שלוש שנים קודם לכן הוא נסע לארץ ישראל כדי לבקר את משפחתו ולבחון אם כדאי גם לו להצטרף לשיבת ציון . אבי היה אוטודידקט יוצא מהכלל . אמנם לא היתה לו השכלה פורמלית, אך הוא היה תולעת ספרים . שלושה חודשים בילה במדינת ישראל בקרב משפחתו ב ‑ 1964 . מה עלה במוחו בשנה שבה אסף חרש ‑ חרש את הציוד היקר שלא התאים לחיים הישראליים לתוך אותן קופסאות עץ ענקיות ? אינני יודע . הוא ואמי שקדו על המלאכה בסודיות כדי שהשכנים הלא ‑ יהודים לא יחשדו שהם מתכוננים להגר או חלילה לעלות לישראל . אבי חשש שאם ייוודע הדבר, יאונה רע למשפחתנו . זכורני שכמעט נעשו פרעות ביהודי עירנו בזמן מלחמת ששת ה...
אל הספר