138 ברונו מונארי מובן שהמעצב אינו עובד בטבע אלא בסביבת ייצור תעשייתי, ולכן יצמח מהפרויקטים שלו סוג אחר של ספונטניות, סוג של טבעיות תעשייתית המוכתבת על ידי פשטות וחיסכון מבני . יש גבול שאי – אפשר להתקדם מעבר אליו במובן של פשטות מבנית, ומרתק לדחוק את האובייקט עד לשם . שלל חיקויים מדגימים את מגוון הגרסאות שאפשר ליצור, אך כולם נחותים מהאובייקט הספונטני, המקורי, כאילו היו ניסיונות מקדימים בדרך להגיע לצורה הפשוטה . דוגמה לצורה ספונטנית היא הפריט המאיר הזה . בעיקרון זהו צינור פשוט עשוי חומר פלסטי כמו זה המשמש לייצור גרבי ניילון . זמן רב ראיתי בַּגמישות מרכיב צורני של פריטים . יום אחד ביקרתי במפעל לגרביים והלבשה תחתונה לבדוק אם יוכלו להכין לי מנורה . "אנחנו לא מייצרים מנורות, אדוני," הם אמרו . "חכו ותראו," אמרתי להם . לתעשיינים יש לפעמים קיבעונות . הם אוכפים גבולות על עצמם . הם מאמינים שהמוצר שלהם מיועד לשמש לסוג אחד בלבד של מוצרים . אבל בעזרת ניסויים ורצון טוב אפשר לחשוב על משהו חדש שירחיב את האפשרויות המסחריות של ייצור תעשייתי . וכך היה במקרה זה . קיבלתי מהמפעל את כל המידע הנחוץ לגבי הגמישות...
אל הספר