פרק תשיעי: אוריינים ויודעי ספר

פרק תשיעי : אוריינים ויודעי ספר 183 דרומית ומזרחית למשוער עד עתה . עם התיעוד המקיף מהגניזה, ביכולתנו כעת לבחון אם אכן העובדות מאששות הנחה זו . מי שהתעניינו במאורעות האתמול נהגו פעם לשאול או להשיב על השאלה, מי מלך ומתי, אילו קרבות אירעו והיכן, וכיצד צצו רעיון או המצאה . היום מקובל יותר להתמקד באיכות החיים של עמים בתקופות שונות ולברר את מידת האוריינות שלהם, באילו לשונות דיברו ומדוע, ומי זכה להשכלה . מי שנתקלו בפעם הראשונה בכתבי-יד יהודיים מראשית ימי הביניים ובחשיבותם, רוצים בדרך כלל לדעת עוד על תולדות האוריינות היהודית, השפה וההשכלה, ועתה החוקרים מסוגלים להרוות את הצימאון לידע זה . אם משמעות אוריינות ( literacy ) היא חיבור ספרות, הפצת מסורת כתובה בקרב חלקים באוכלוסייה ומתן סמכות לטקסטים המעצבים את חיי הקהילה וערכיה, יש להודות כי האוריינות היהודית התקדמה באופן ניכר בתקופת הגאונים ( טרום ימי הביניים ) . נערכו הנוסחים הקבועים של הספרות המוסמכת, נוספו שיטות פרשנות לפי הפשט ונכתבו פסקי הלכה ומדריכים לתיאולוגיה . בהתחשב באופי הספרותי של המסורת היהודית הדתית, ברור שהתפתחויות אלה השפיעו על שיעור...  אל הספר