60 הגניזה מקהיר באוניברסיטה, כמו בבית הספר, הצטיין ג'נקינסון, וכמעט שזכה בכמה פרסים, אך הוא המשיך להתמסר ללימודים רחבים יותר, למחקר החרקים ולמוסיקה . כן טיפח כמה ידידים, נותר אחד הרציניים בחוגו, וזכה לציונים הנכבדים ביותר בלימודים קלסיים ב- 1876 . לאחר שנתיים נוספות של לימוד והוראה רגועים למדי נבחר כעמית מחקר ( fellowship ) בטריניטי קולג', ולאחר מכן נתמנה למרצה ( lectureship ) ב- ,1881 וב- 1882 למדריך לימודים ( tutorship ) . הוא המשיך להורות ( בכלל זה, "גברות צעירות מניונהאם קולג' . . . שזה משעשע למדי" ) עד 1889 . אין ספק שרגישותו ונימוסיו המעודנים השפיעו על תלמידיו ותלמידותיו, כפי שהשפיעו על מוריו וחבריו . אך התברר שההוראה לא תאמה את נטייתו הטבעית . הוא שימש עובד מתנדב בכמה אוספים זואולוגיים ובאוספים של ספרים נדירים . בעבודתו זו הוכיח מחויבות גוברת והולכת לרכש מסמכים רבי-עניין, להכנתם לתצוגה באמצעות שימור והרכבה ולהדרכת מי שמבקשים לבדוק אותם ולנתחם . מחויבות כזו, החוברת לאהבת הספר, לבחינתו המדוקדקת וללימודים כלליים נרחבים, היתה התכונה הנדרשת מן הספרן האקדמי האידיאלי, ולא נדרשה אלא ההש...
אל הספר