170 רוני קליין במערב העתיק והמודרני . בניגוד ללוי, טריגנו לא בא מהפרקטיקה הפוליטית המהפכנית, אלא מתוך הרהור על המדינה המודרנית והניסיון הציוני, שבו השתתף בצעירותו . כמו אצל לוי, מחשבתו הפוליטית של טריגנו היא ביקורת רדיקלית על אודות הפוליטי המערבי, הן העתיק והן המודרני . אך בניגוד ללוי, הוא רואה את המסורת היהודית, בעיקר מסורת המקרא, כחלופה פוליטית לפוליטי המערבי, ולא כ"יציאה מתפיסת העולם הפוליטית" . ואולם שניהם בונים מהלכים מקבילים, אף על פי שהם חלוקים בכל תוקף על היחס היהודי לפוליטי בכלל ובסגנון הגותם ספרט . הפילוסופיה של החוק מחולק לארבעה חלקים : "הכתר", המלכות", "היסוד" ו"התפארת" ; הספר השני, "המלכות", הוא לב לבו של הספר, המחולק לפרקים שכל אחד מהם דן בשדה אחר של הפוליטי המקראי : "השדה החברתי", "הריבונות", "הפוליטיקה", "המדינה", "הלאום", "התקשורת" ו"הפוליטיקה הנבואית" . בבסיס ניתוחים אלו עומד עיקרון כללי, המוצג בספר השלישי, "היסוד" - עיקרון שטריגנו מכנה בשם "התיאוריה של החלק השמור" . עיקרון זה מופיע בפני עצמו בשורות הבאות, בתחילת הספר השלישי : בכל הניתוחים על אודות הפוליטיקה הנבואית ש...
אל הספר