פרק שלישי : "קשה לשים על זה את האצבע" | 131 ניתקתי כל קשר עם כולם כדי להתמודד גם . את לא יכולה להיות . . . חרושת שמועות ודברים, ואת יודעת . ולהתחשל ולהתחזק . המשכתי את החיים שלי כרגיל . כל הנפילות והמעידות . ( ליז ) הוא סוגר אותי . אני במצוקה ממש . אין לי חברות . ויתרתי על המון חברות כי הוא מתעצבן שהן מתקשרות ונודניקיות . הוא מתעצבן שהן מתקשרות אליי . בגלל זה גם אף אחת לא באה אליי, כי הוא לא נעים בחברה . הוא לא נותן לחברות שלי הרגשה טובה . ( ריקי ) גם היו לי פחות קשרים עם אנשים, פחות חברות . כולם לא טובים בעיניו : "זאת לא טובה", "החברה הזאת לא נראית לי", "זאת תיזהרי ממנה, היא רכלנית", "זאת נשמה רעה" . בידוד ! כל הזמן מידור, מידור . ( אגם ) ריקי וילדיה היו סגורים בבועה שבן זוגה יצר עבורם, בלי גישה לקהילת בני האנוש . אצל אגם, הביקורת של בן זוגה כלפי חברותיה עיצבה את הבועה הממודרת שלה . בני הזוג יצרו את המצב הסגור והמבודד הזה, ככל הנראה כדי לבסס את כוחם העודף על נשותיהם ולמנוע את התעצמותן באמצעות קשרים חבריים ואחרים . חברות קרובות מספקות מרחב לשיחה פתוחה על הזוגיות ומסייעות בהדהוד היבטים ...
אל הספר