פרק שלישי : "קשה לשים על זה את האצבע" | 127 הוא יודע שאין לי לאן ללכת, הוא יודע שהוא יכול לשלוט עליי . הוא כמו האבא שלי . ( ריקי ) הוא גם הפך להיות איזה אבא שלי . אבא שלא היה לי, כאילו, למרות שהיה לי אבא . מין אבא, מין דמות אב כזאת, של איזה בית מזרחי באיזה כפר . ככה הרגשתי . ( ירדן ) עבור ירדן, אב הוא דמות חיובית שמספקת הגנה ובעיקר תחושה של בית, אך בתוך מערכת היחסים שלהם, מאחורי המעטה החיובי הסתתר המנגנון המנמיך שקיצץ את כנפיה . ריקי חשה שהיא כמו אחד הילדים — דעתה לא נחשבה בדיונים פוליטיים בזמן צפייה בחדשות : "הוא חושב שאני טיפשה . כשאני מנסה להביע דעה, גם בחדשות, הוא לא נותן לי", סיפרה, וכך גם בשיחות של קבלת החלטות על חינוך הילדים . היו מרואיינות שתיארו מעקב אובססיבי של בני הזוג אחריהן כששהו בספרה הציבורית . זה היה מעקב שתלטני ומאיים שהתבצע בדרכים רבות ומגוונות . במקרה של נילי לדוגמה, בן זוגה עקב אחריה במדיה החברתית ושלח לה מסרים אנונימיים . היא חשה שהוא "משחק" עם השפיות שלה . הנוכחות התמידית שלו, ההופעה שלו בשלל זירות — פיזיות ודיגיטליות — טלטלו אותה ותעתעו בה : הוא עקב אחריי בפייסבו...
אל הספר