פרק שלישי : "קשה לשים על זה את האצבע" | 117 עם הזמן הבנתי שבשביל שיהיו לי חיים טובים, שבשביל שיהיו לי חיים שקטים, אני צריכה להתנהג כמו שהוא רוצה כדי שבבוקר לא יהיו צעקות . כאילו, כדי שהוא לא יצעק בבוקר, אז עדיף שאני אעשה את זה איתו בלילה . ככה הפכתי להיות נורא נורא טכנית, נורא נורא רחוקה מעצמי . ( רחל ) כלומר היה על רחל לנהוג לפי רצונו של בן זוגה ולהיענות לו בלילה לפי דרישתו, כדי למנוע חיכוכים וצעקות למחרת בבוקר . היא הייתה מודעת למחיר ששילמה בהתנהלות זו . יחסי המין הטכניים שהתקיימו לפי דרישה גרמו לה להתרחק מעצמה, להתנכר ולפתח מערכת שיקולים של עלות-תועלת, לפיה התועלת שביצירת שקט במסגרת המשפחתית עולה על הנזק שבמסירת גופה ומיניותה לפי דרישה . בחישוביה, התמורה של מגע מיני "עשויה לבוא לידי ביטוי במניעת עימות עם בן הזוג או הזעפת פנים מצידו" ( אלמוג ויפת, ,2016 עמ' 659 ) . הניכור נשמע בבירור בבחירתה לכנות את יחסי המין "את זה", ועימו גם הצרימה שבהיעדר ההנאה והחיבה שאמורים להתלוות ליחסים אינטימיים במסגרת זוגית . כאשר היא נענתה לדרישותיו של בן זוגה, היא הייתה ככלי בידיו ולא מטרה בפני עצמה . אף ...
אל הספר