2. שילוב חרדים בחברה הישראלית: שוויון בנטל הביטחוני

13 ישראל והקהילה החרדית לגיוס החרדים דרשו מעט מאוד מהחרדים ומנגד הורידו את גיל הפטור משירות צבאי עבור חרדים . בתוך כך הם נתנו לגיטימציה להמשך האי-נשיאה בנטל של רוב החרדים בגיל הגיוס . שנית, גם ביודעם שבית המשפט יפסול את ההסדרים הללו, כל סיבוב כזה של חקיקה-עתירה-פסילה נמשך כמה שנים וקנה לחרדים עוד זמן, שהוא עבורם הזדמנות לבצר עוד את כוחם הפוליטי ואפשרות לזכות בַּהמשך בהסדרים מקילים עוד יותר . עבור הממשלות השונות היו אלו תרופות הרגעה שמיתנו את הביקורת הציבורית ואת ביקורתו של בית המשפט העליון, וחשוב מזה — אפשרו להן להמשיך ולהתקיים . החוקים הללו היו נשף מסכות בעוד מובן חשוב : מידת ההצלחה של מימוש יעדי הגיוס . בפרספקטיבה של כמעט עשרים שנה של גיוס חרדים, אכן ישנה עלייה במספר החרדים המשרתים בצה"ל . עם זאת, כפי שהתברר בתחילת שנת ,2020 בדוח ועדת נומה, מספר המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2014 - 2018 לא עמד ביעדי הגיוס . 15 החל מחוק טל, היו להסדרי ה ( אי- ) הגיוס של החרדים לשירות צבאי שלוש רגליים : הרגל האחת הייתה גיל הפטור ; הרגל השנייה הייתה מספר החרדים שיתגייסו לצה"ל ( ולשירות אזרחי ) על פי מכסו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר