פרק שביעי החוזרים בתשובה

חברה בתמורה 210 נרצח, ואילו הלל צייטלין ( 1871 - 1942 ) עשה אותה אבל פיתח דרך ניאו-חסידית חדשה, שהייתה בה לא מעט ביקורת על החסידות האורתודוקסית של ימיו . כך או כך, אישים אלה היו אינטלקטואלים יחידים, שבדרך כלל לא סימנו את הדרך לרבים ובוודאי לא הקימו תנועת תשובה ( צייטלין רצה מאוד לעשות זאת, אבל לא עלתה בידו ) . מגמות החילון, לעומת זאת, שהחלו עוד במאה התשע עשרה, הגיעו במחצית הראשונה של המאה העשרים לממדי שיא . האורתודוקסיה, שספגה אבדות כה רבות, עסקה בעיקר בליקוק פצעיה וכלל לא חלמה על כיבושים משלה . במחצית השנייה של המאה העשרים התחוללה תמורה מפתיעה : האורתודוקסיה, לא זו בלבד שהצליחה להגן על עצמה אלא אף עברה במידה מסוימת ממגננה למתקפה . כך קמה תנועת התשובה, שהטביעה חותם חשוב על יהדות זמננו . השיבה אל היהדות חשפה גוונים מעניינים של התעוררות דתית, ואפשר לומר שבמעגלים מסוימים יצרה דתיות יהודית מסוג חדש, המערפלת במידת מה את הגבולות בין זרמיה המובחנים של האורתודוקסיה . במקביל הלכה וגברה התנגדותם של חילונים לפעילות ההחזרה בתשובה וקמו גופים שלחמו בה . ככלל, אפשר לחלק את תולדות תנועת התשובה לחמישה ...  אל הספר