פרשת בהעלותך

ט במדבר כתב יד | דפוס ראשון 50 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י ( יג ) ובדרך לא היה : שלא היה טמא, וגם לא היה בדרך, אז אם לא יעשה פסח, ייכרת . וראב"ע אגב שיטפיה לא דק, ופירש : ובדרך או בדרך . והמבאר הבין כי זה שיבוש גדול, ונדחק ליישב דבריו ואמר שכוונתו ללמדנו קריאת וי"ו שורק בראש תבה ( ! ! ) , והמעמר ראה והבין כי הבל המה הדברים הללו של המבאר, והתמיה עליו ופירש דברי ראב"ע על אמיתתם ולא ראה השיבוש היוצא מהם, ולא הבין מה זה ועל מה זה נדחק המבאר לפרש כך . ( יד ) ועשה פסח : לא שיעשהו אם ירצה, כמו שנראה מתרגום רמבמ"ן , אלא כמו שפירש רש"י . ועשה פסח לה' : אין ספק שאין פירושו אלא כפירוש רש"י, כשיתגייר גר ואח"כ יבוא זמן לעשות פסח ויעשה פסח, צריך שיעשהו ככל חוקותיו וככל משפטיו ( אע"פ שלא יצא ממצרים לא הוא ולא אבותיו ) , וזה בין לענין פסח ראשון בין לענין פסח שני . ומילת וירצה שכתב המבאר ומלת ווילל שכתב המתרגם, אינן נכונות . שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות על-ידי זכאי : ( י ) או בדרך רחקה . נקוד עליו, לומר לא שרחוקה ודאי, אלא שהיה חוץ לאסקפת העזרה כל-זמן שחיטה . פסח שני — מצה וחמץ עמו בבית, ואין שם י...  אל הספר
כרמל

יונתן בשיא