גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית 398 הן מן הגורל ההדיוטי והן מן הגורל הכוהני, הסתייגות אשר העלימה את מוסד האורים והתומים בשלב קדום בהיסטוריוגרפיה הפנים-מקראית . התוודענו לתיאורים נרחבים של שימושי גורל מנטיים בספרות בית שני . על רקע זה התבלטה בייחודה ספרות קומראן, שבה הפך הגורל ממכשיר רֵאלי למושג ערך . במסגרת זו הופקעו שימושיו של הגורל מידי אדם וניתנו ביד האל . היבטים נוספים של תמונה מיתית זו נבחנו בפרקים הבאים . לעומת זאת, מספרות חז"ל עולות מגמות שונות ביחס למנטיקה בכללה, ולשימושים מנטיים בגורל בפרט . ראינו כי ניתן להבחין במקורות רבים בשלילה רחבה למדי של האופי המנטי של הגורל המקראי ושל שימושים אקטואליים בגורל ; בספרות חז"ל נדחה השימוש בגורל ( כמעט ) לחלוטין מן הממסד ולא נודע לו מקום — לא ממשי ולא כמושג ערך — במסגרת ההלכה החז"לית . עקבנו אחר גלגולו של הגורל המנטי בספרות מאוחרת, משלהי תקופת הגאונים ואילך . תוך זיקה מפורשת לשימושי הגורל המקראיים ותוך השפעה ישירה ומובהקת של הספרות המוסלמית לבש נחש הגורלות אופי ספרותי . עקבנו אחר תהליך 'גיורם' של 'ספרי הגורלות' מן המקור היווני והעיבוד האסלא...
אל הספר