'ולא קסם בישראל' — ההסתייגות מן הגורל במקרא

גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית 108 בדברים יח עוסק דווקא בנחש באמצעות גורל . עם זאת, דומה שיש ללמוד מקל וחומר שאם שימושים משניים של הוראת המילה נאסרו, כל שכן שהפעולה שהקנתה לשימושים אסורים אלו כולם את כינוים נאסרה . מכאן שאף אם חוק הנבואה אינו מכוון באופן מיוחד כנגד שימושים מנטיים בגורל, הרי שהוא לפחות כולל שימוש זה בגדר האיסור . אולם, דומה שניתן לזהות מחלוקת פנים-מקראית על אודות מידת הלגיטימציה של חלק מאמצעי הנחש המופיעים ברשימת האיסורים ב'חוק הנבואה', וביניהם גם ביחס ל'קסם' . 'לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים ' : גו ר ל ו ת מ ל ך בב ל ע ל י ר ו ש לי ם הזכרת השימוש בקסמים לצד שימושים מנטיים נוספים ללא הסתייגות מופיעה בתיאור המפורסם של מלך בבל ביחזקאל : כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד : בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלַ וִם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַפֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק : וְהָיָה לָהֶם כִּקְסָם...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן