85 הפולמוס על גורלות הנחש במסורת היהודית תועבות אלו תופס מוסד הנבואה שעומד במרכז הפרשייה הבאה . מלבד הנבואה, שלא ניתן לתאר כלל את האסופה המקראית בלעדיה, ניתן להצביע על פרשיות רבות במקרא החולקות על ההשקפה הדיוטרונומיסטית העולה מפרשייה זו ומציגות אירועים ואמצעים 6 כך שעצם הבקשה לידיעת עתידות אינה נשללת אלא רק מנטיים שונים ללא שמץ גינוי, שורת האמצעים המופיעה בפרשייה, אמצעים המזוהים עם דרכי הגויים . יתרה מזאת, 7 מציג אזהרה זו כחלק מנאומו של משה ערב הכניסה למותר לציין שספר דברים המאוחר לארץ . באיסור מעין זה, ובהצגה מעין זו, יש טעם רק לאור נהגים שרווחו ביהודה בעת 8 ודומה שאכן ניתן לזהות מחלוקת פנים-מקראית על אודות מידת חיבורה של פרשייה זו ; הלגיטימציה של חלק מאמצעי הנחש המופיעים בה : כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם : גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן : שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ : ( יש' ג, א – ג ) קדושים ו, ובהלכה הרבנית ב...
אל הספר