2 גילומי כלאיים ברומן 'חסות' לסמי מיכאל

65 הזר המקומי הארכיטקטוני – סימבולי של ה " בית " כנתונים במבחן הישרדות אישי ולאומי . המלחמה גורמת לכך . מרדוך , גיבורו היהודי – מזרחי של הסיפור , נוכח בו רק בחלקו הראשון ונעדר ממנו כמעט לכל אורכו , מותיר את ביתו , את אשתו האשכנזייה שולה ואת בנם המוגבל בתחושת חרדה עמוקה . חסר זה , הנובע מהיעדרו של גבר מגונן בבית , משמש מטאפורה להתפוגגות חוסנה של הספירה הציבורית והלאומית . ההיעדר כאילו יוצר ואקום — ליבידינאלי , רגשי ופיזי — ה " שואב " לבית כוח גברי אלטרנטיבי שיחדור אל החלל שהותיר אחריו . החלל מתמלא בדמותו של פתחי , דמות הראי של מרדוך , משורר " ההתנגדות " הפלסטיני , דמות שגם היא יציר – כלאיים תרבותי החי בין העולמות . הוא נראה כיהודי ובשל כך מוחזק כאשם בעיני הערבים , ולשבריר שנייה של היסטוריה , כשנדמה שהמלחמה מוכרעת לטובת הערבים , הוא נהפך ממקבל החסות למעניקה , ממוכפף לכופף . 'בין גירושין לבין געגועים' — כפל המרחב התרבותי כביטוי לתנועת מטוטלת בין מזרחיות למערביות בשיחה עם רוביק רוזנטל ניסח סמי מיכאל את תפיסת עולמו ויחסו אל המרחב התרבותי הכפול שממנו ניזון כאדם וכסופר : מאז שאני זוכר את עצמי...  אל הספר
רסלינג