30 אילת שמיר והיו שטענו ) ובייחוד המתנגדים לעבדות ( שדי בכך שכולם שייכים למשפחת האדם ואין גזע אחד נעלה על האחר ורשאי לשעבדו . במהלך כמאה וחמישים שנה התפתח המושג והתגלגל אל תחומים נוספים . משימושים ביולוגיים טהורים התגלגל והשתלב גם בשאלות חברתיות , מוסריות ופילוסופיות , כזכויות אדם וצדק חברתי . ממדעי הטבע הושאל לתחומם של מדעי החברה , ונעשה בו שימוש בשיח האנתרופולוגי – סוציולוגי ; ולבסוף הושאל גם לתחום הלשוני – תרבותי , והופיע בחקר הספרות והתרבות , ובייחוד בשיח הפוסטקולוניאלי והפמיניסטי הביקורתי בן – זמננו . הדינאמיות הזאת וכושר התפשטותו מלמדות על הרלבנטיות שיש בו לתחומים שונים — רחוקים לכאורה זה מזה — ועל היקפה של תופעת הכלאיים במרחב ובזמן . אל פיתחה של המאה העשרים ואחת הגיע רב – רבדים ומתחים , מורכב וטעון עוד יותר משהיה בראשיתו . כיום הוא משמש כותבים שונים ממזרח וממערב וכבר נעשה מושג – מפתח בהבנת יחסי כוחות הגמונים שנתונים בתהליך פרגמנטרי מתמיד . מעקב אחר גלגולי המושג , מהשיח המדעי הוויקטוריאני ) הכולל תיאוריות גזע חברתיות ( ועד לביטוייו בטקסטים הספרותיים של סוף המאה העשרים , מגלה קו פ...
אל הספר