נ ס פ ח י ם 420 מסכת קידושין 2 מכל מקום ניתן עצמה, אזי לפחות על מידת הדגש שניתן לעמדות השונות . למצוא בספרות עמדות שונות, ואין כל בסיס מתודולוגי שיאפשר להעריך איזו עמדה הייתה מקובלת יותר . רוב ספרות המחקר, כמו גם המקורות, התייחסו לשאלה כיצד הגיבו חכמים וכיצד ראתה החברה את הגוי הבא להתגייר, ואילו הליכים נדרשו לשם כך . אין ויכוח במחקר על כך שגוי יכול להתגייר, ולכאורה גם אין ויכוח במקורות על כך שהגר חייב במצוות כישראל, אם כי קביעה גורפת זו איננה מדויקת במלואה, כפי שנראה להלן . בהקשר של נספח זה אנו מעוניינים רק בפן אחד של המכלול, פן שנחקר פחות, והוא שאלת היחס אל הגר, לאחר שהתגייר, בחברה היהודית . במיוחד אנו שואלים האם גר כזה נחשב ל"מיוחס" או שמוצאו הנוכרי השפיע על מעמדו במדרש, הייחוס לפי ההלכה, ובמציאות החברתית . לכאורה מי שיחסו לגיור חיובי יראה בגר יהודי לכל דבר ועניין, ויתנגד לקיפוחו . מאידך גיסא, מי שמסתייג מתופעת הגיור, זה הנוטה לחשוד בכל גר ומצמצם את הגיור רק לאלו שהתגיירו מאהבת ה' בלבד, עשוי לחתור לקיפוחו של הגר בחברה . בפועל אין הכרח שתהיה התאמה בין הגישות לשאלות השונות . היחס לייחו...
אל הספר