פרק שני: מה כרוך בידע של לשון שנייה?

30 | לשון שנייה באוכלוסיות שונות בישראל : הערכה, התערבות וקידום לשוני inflectional ) , המשנה את הצורה הדקדוקית של המילה ומבטאת יחסים כמו זמן, מין, מספר, גוף ויחסה . המורפולוגיה של הנטייה שקופה וצפויה יותר מזו של הגזירה, ותמיד פועלת בתוך אותה קטגוריה לקסיקלית של המילים שאליהן הסיומות המורפולוגיות מצטרפות ( ; 1985 Anderson, 1985 ; Comrie, Spencer, 1991 ) . כלומר כאשר מוסיפים מורפמת נטייה לשם עצם הוא נותר שם עצם ( "חבר", "חברה", "חברים", "חברות" ) ; כאשר מוסיפים מורפמת נטייה לפועל הוא נותר פועל ( "הלך", "הלכתי", "הלכו", "הלכה" ) . לעומת זאת מורפמת גזירה עשויה לשנות קטגוריה לקסיקלית של מילים, למשל שם העצם "תקשורת" הופך לתואר, כאשר מוסיפים לו סיומת - i : ״תקשורתי״ . דקדוק הליבה ( דהיינו מערכת הנטיות וההתאם, פעלים, תחביר, יידוע ) נרכש אצל דוברים ילידים בטבעיות וללא מאמץ מודע מן הסביבה המיידית בהתאם לגוון הלשוני הדבור בה, כלומר בהתאם לדיאלקט או לסוציולקט . הדיאלקט תלוי במיקום הגאוגרפי של הסביבה, למשל אנגלית בלונדון לעומת אנגלית בטקסס . הסוציולקט קשור למיצב החברתי - כלכלי, למשל אנגלית במנהטן ל...  אל הספר