יוסקה רבינוביץ — עדות 185 על ביטויו . מילותיו היו הכוח המרכזי ששמר על היקוד . אפשר שהן היו הגורם שבעזרתו הצליח לשמור על הקשר שהועמד במבחן כה קשה כאשר נעוריה המלבלבים מחפשים אחר תיקונם . יום לאחר מכן הוא ממשיך וכותב לה והפעם מתאר את קורותיו ואת עבודתו באותה תנועה מופלאה של החלוץ-הצעיר , תנועה של נאמנים ומוסרי נפשם, שחלקה היה כה גדול באותם ימים ועוד יותר בימים של גורל ומבחן עליון בימי השמדה . "לפני שעה קמתי משנתי . . . היום לי יום מנוחה . . . מחר עלי כבר לנסוע למושבת קיץ למדריכים ליד ביאליסטוק . חודשיים ימים רצופים של עבודה בוערת היו לי תיכף לאחר הפרשה הקשה והנוראה של דחיית ועידת החלוץ . . . יצאתי בלב קשה לנהל סמינריון של 'החלוץ-הצעיר' בווהלין . לסמינר הזה התכוננו זמן רב . אייזנברג ( אשד ) ואני היינו צריכים לנהל אותו . והנה קפץ על אייזנברג רוגזו של איזה פקיד הממונה על הארכת הויזות וגרשו אותו מפולין שני ימים לפני פתיחת הסמינר . . . . טבנקין שעוד היה כאן רצה להישאר בעצמו לסמינר, אבל כולנו החשבנו את שובו לארץ יותר . לא היה זמן לחשוב וגמרתי אומר לקיים את הסמינר בכוחותי אני ויהי מה . . . . זר...
אל הספר